<h1>ספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל רבו של האו"ז — חלק שלישי סימן ס"ט</h1>
<h2>דף טו:</h2>
ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם [בראשית י"ז], בה', לא נתייסד [העולם] אלא בזכות אברהם כשנימול הוסיף לו הקב"ה ה', לומ' עולם הנברא. אלה תולדות השמים והארץ, בהבראם [שם ב'], באברהם, שקיבל עליו מצות מילה ונוסף לו ה'. ובר' רב' [י"ב ט'], דר' יהושע בן קרחה אתה הוא ה' לבדך [נחמיה ט'], אמ' ר' יהוש' בן קרחה בזכות של אברהם אמ' ר' עזריה על הדא, הוא ה' האלהים אשר בחרת (לברך) אתה עשית את השמים וגו' (על) [כל] האונקוס הזה בשביל מה אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם והוצאת מאור כשדים ושמת שמו אברהם וגו' (ואומ'). עד כאן לשון ברא' רב'. ויתכן שיהיה פי' כאשר כתבתי, וה"ר אלעז' ז"ל כת' כי אתה עשית את השמים חסר ה', כי עד שלא נימול אברהם היה שמו אברם חסר ה' ולא נתייסד העול' אלא כשנימול אברהם אז נקרא שמו אברהם מלא. לא יקרא שמך עוד, בשלהי פ"ק בברכות [י"ג ע"א] קורא לאברהם אברם שבא בלאו, אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב הכי נמי, שאני התם דהדרי קרא ויאמ' [אלהי'] לישר' במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב [בראשית מ"ו], ומשם למד משה רבינו שאמר זכור לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב [דברים ט'], ומיכן קשה על שפי' ה"ר אליעז' ז"ל בצפנת פענח אהא דאמר' בתחילת (ב)פ"ר ישמעאל [מנחות ס"ח ע"ב] דאבני בחמיסר הלא אין ביניין בית המקדש דוחה יום טוב, כדאית' בפ' ידיעת [הטומאה] (שבועות ט"ו ע"ב). ותירץ כי הקב"ה צוה לבני אדם שלא לבנות ואינו מְצווה, ומההיא דברכות קשה לי אל סברתו.
